top of page

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? מניעת אובדנות בשולחן חג הפסח / עו"ס עדי אשל




״…מהרי נא והניחי על ליבי תחבושת

בטרם תשכיביני לישון

וספרי לי על הילד שהייתי

איך שמחתי על הגשם הראשון…״ 

/אהוד בנאי


הימים הללו, ימי מלחמה, אבל, עצב ופחד. 

תקופה של 6 חודשים שהחלו בזוועות ה-7 באוקטובר. 


אזרחים וחיילים עדיין בשבי, הרוגים ופצועים מתווספים בכל יום, ירי טילים, פיגועים במרחב האזרחי, מחאות ומתיחות זועקת מן הרחובות. כל יום שחולף, מביא עמו אובדן, חששות וקשיים נוספים. 

יש בינינו אנשים שאיבדו את היקר להם מכל, תושבים שנעקרו מבתיהם, פצועים בנפש ובגוף, חיילים שחזרו משדה הקרב, ולצד כל זה יש את קשיי היומיום, ויש את מי שגם קודם למלחמה נאבק בכאב נפשי וכעת כאביו מתעצמים נוכח כאבי המלחמה, יש בקרבנו אנשים המתמודדים עם מצוקה קשה וסיכון אובדני. 


ותוך כדי המצב הזה, ישנו ניסיון עיקש לשמור על שגרה מסוימת, על ראש מורם, לתפקד, לשמור על המדינה והחברה שלנו, להמשיך לחיות. 

איך ממשיכים? אנו מציעים את שולחן חג הפסח כהזדמנות לשינוי.

אל ״הלילה הזה״ בו אנו מסבים אל השולחן עם משפחתנו או חברנו, אנו מגיעים אחרת, עם חוויות שונות וקשות לאין שיעור, זהו מצב אשר מחייב אותנו להשתנות. עלינו לשאול שאלות רבות בכדי למצוא את הדרך להשתנות ובכך להתמודד טוב יותר עם המצב החדש וכך להמשיך הלאה.


מה נשתנה הלילה הזה?

הלילה הזה נבחין בשינוי שעברנו ובשינוי של הסובבים אותנו. נשאל עצמנו מה שלומו של כל אחד ואחת במשפחתנו, אלה שהגיעו לערב הפסח ואלה שלא הגיעו מכל סיבה שהיא. 

בחג הפסח ישנה ציפייה לחגיגיות, לאביב המביא עימו להתחדשות ולמפגש משפחתי מיטיב. מצוות ומנהגי החג מביאים אותנו להסב אל שולחן המשפחה וזו הזדמנות מרגשת וחשובה למפגש. עם זאת, פעמים רבות המפגש המשפחתי כשלעצמו מעורר כאבים וקשיים. רבים מאיתנו חוו לא פעם את המורכבות המתעוררת מול המפגש עם המשפחה בחג. המפגש עם המשפחה והחברים, תמיד ״עובר דרך המפגש עם עצמנו״, מפגש בין אישי אשר לעיתים מביא עימו זכרונות, ציפיות ואכזבות. 

המפגש ידגיש את האופן שבו ה-7 באוקטובר השפיע על חיינו. כל אחד והאופן שבו חייו נקשרו ב-7 באוקטובר ומאז. כל אחד והאופן שבו האירוע הזה השפיע על חייו. משפחות רבות איבדו את יקיריהם וחסרונם יזעק במפגש, אחרים התמודדו עם מצבים קשים ואלו מנסים לפלס את דרכם מאז. יש במפגש המשפחתי החגיגי הזה הזדמנות לכאורה להתמודד עם זה יחד, אך לרובנו לא פשוט להביא את זה לתוך השולחן. 

חווית כאב נפשי משפיעה על תחושות של בדידות. ככל שהכאב עמוק וקשה יותר תחושת הבדידות וחוסר המובנות עלולה להתגבר ועמה קושי לשתף ולדבר את הכאב.


מה נשתנה הלילה הזה? 

הלילה הזה נשאל באופן אישי וישיר את משפחתנו וחברנו באופן מסתקרן ומתעניין, מה שלומך?

נניח מעט לביקורתיות, נוותר על השיפוטיות, על הסרקזם, נקשיב יותר אחד לשני, נבין כי נדרשת מאיתנו יותר אקטיביות ונחישות בכדי להתקרב ולדבר.

נבין כי יש בידינו את היכולת להשפיע על הקהילה שלנו. נתאמץ יותר לעשות טוב עבור סביבתנו. נסיר את ״האגו״, החשש וחוסר הלגיטימציה, נבקש סליחה כאשר טעינו, נוכחות מתעניינת זו עם הלב הפתוח הכרחית יותר מתמיד. 

את שאלת ה-מה שלומך? נשאל באופן שיזמין שיחה מלב אל לב.

אנו צריכים לשאול באופן ישיר אך רגיש, מה עבר עליך לאחרונה? איך אתה מתמודד? איך אוכל לעזור לך? גם אם לא היינו קרובים מספיק עד כה, גם אם  הצד השני לכאורה לא מגלה בנו עניין. כולנו זקוקים לחסד של שיחה טובה.


מה נשתנה הלילה הזה? 

נתעניין יותר כשנפגוש במכר, בחבר או בבן משפחה שאנו חושבים כי הוא שרוי במצוקה, ואם יש לנו ספק שאדם נמצא בסיכון אובדני נשאל על כך באופן ישיר.

במידה ואנו חוששים שמי ממכרנו או משפחתנו נמצא במצוקה, בין אם מדובר ברמז קל או בין אם הדבר ידוע לנו מפורשות, נתייחס לכך באופן אישי וישיר. 

מאפיינים שיכולים לרמז על סיכון אובדני וחשוב לשים לב אליהם:

דיכאון ומצב רוח ירוד, מחשבות אובדניות, ניסיון אובדני קודם.

בנוסף, נשים לב לדפוסים אישיים כמו: הערכה עצמית נמוכה, תחושת ייאוש, חוסר אונים וחוסר משמעות, נטייה להאשמה ולהלקאה עצמית, קושי בפתרון בעיות, אימפולסיביות, תוקפנות, נטייה להמנע ולהתבודד מפעילויות, פוסט-טראומה, הפרעות התנהגות, חרדה, שימוש בסמים/ אלכוהול, חוסר קבלה על רקע יציאה מהארון. לעיתים ישנו אירוע לחץ ספציפי, ייתכן והאדם מתמודד עם קושי ספציפי שמגביר את מצוקה וסיכון האובדני.

נשים לב ביתר שאת כשלאדם אשר התרשמנו כי נמצא בסיכון אובדני יש גישה לאמצעי קטלני בפרט כלי נשק, כעת כשרבים נושאים נשק אישי.


במידה ואנו חושדים כי האדם מתמודד עם מחשבות אובדניות, נשאל באופן ישיר: מה שלומך? איך אתה מרגיש? ייתכן שיש לך מחשבות קשות? ייתכן שיש לך מחשבות אובדניות?

נעודד את האדם לקבל עזרה מקצועית ונעזור לו להגיע אליה.

לקהילה ולמשפחה יש יכולת דרמטית לחולל שינוי ולהקל על הסבל הנפשי של פרטיה, ואנו יכולים לחולל שינוי בשולחן חג הפסח. 


במידה והתרשמת מסיכון אובדני בסביבתכם ואתם זקוקים לעזרה, אתם מוזמנים לפנות לתנועת מש״ה. תנועת מש״ה-מילים שעושות הבדל, הינה תנועה חברתית, העוסקת במניעת אובדנות באמצעות מודל זה מכונה ״הגגה״ מודל התערבות קהילתי Roofing ופועל ליצירת חציצה בין האדם בסיכון אובדני לבין מותו באמצעות קהילתו וצוות העמותה, ע״י פיתוח חוסן אישי וקהילתי לניהול המשבר האובדני.





48 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page