טיפול בדחיית שתלי כליה

מאת : פרופסור משה עירון

מושתלי כליות, כמו מושתלי איברים אחרים, נוטים לפתח דחיית שתל כרונית למרות הטיפולים התרופתיים. לטיפול התרופתי הניתן לחולים אלו על מנת למנוע את תהליך הדחייה, קיימות תופעות לוואי רבות, חלקן אף מסוכנות במידה לא מבוטלת. אך אין ברירה, אלא ליטול את התרופות. למרות הטיפול התרופתי, עם הזמן מתחיל הגוף לזהות את החלבונים הזרים המגיעים מן השתל ומתחיל תהליך של דחיית הכליה המושתלת. המצב יכול להחמיר עד כדי צורך בהשתלה חוזרת או בדיאליזה כרונית. הסבל של מושתלי הכליות הוא רב ומתמשך לאורך שנים. איכות חייהם של חולים הזקוקים לדיאליזה, נפגמת עד לבלי היכר. ממצב טבעי של הטלת שתן בכל רגע שחשים צורך, הם הופכים לתלויי דיאליזה הנמצאת בבית חולים, ובתור הנקבע להם, מוגבלים בכמות השתיה ועוד.

מה מציעה הרפואה

מה יכולה הרפואה המערבית להציע לאותם חולים? מדי פעם מוצאים תרופה אשר מנסה להאריך את חיי הכליה המושתלת ולהפחית את תופעות דחיית השתל. מעשית, כאשר אדם נכנס לקטגוריה של חולה עם דחייה כרונית הוא עובר פאזה לכיוון חולה בעייתי. הוא יכול להתפלל למציאת תורם חדש, או לקבל כליה של נפטר. כולנו יודעים שהיצע האיברים להשתלה קטן מאד. האפשרות השניה היא תלות בדיאליזה, שמשמעותה התחברות במשך שעות ארוכות למכונת הדיאליזה בבית חולים, שלוש פעמים בשבוע, ושינוי קיצוני בשגרת החיים. לטיפול הדיאליזה נלוות השאלות: איזה שעות יהיו יעילות עבורו לדיאליזה? מה יהיו הסיבוכים המשניים מטיפול זה? עד כמה ישליך מצבו הרפואי של החולה, על יכולתו לתפקד בסביבה הקרובה לו, בחיק משפחתו ובעבודה? איזה השלכות כלכליות יוליד הטיפול? ועוד שאלות ותהיות אשר ילוו את החולה מרגע האבחון והילך.

שתי מטופלות

נמצאות אצלי בטיפול שתי נשים הסובלות מדחייה כרונית של השתלת כליה. שתיהן נמצאות במעקב ובטיפול נפרולוגי בשני מרכזים רפואיים שונים. עם כל הטיפולים התרופתיים ולמרות גילן הצעיר יחסית, אחת בת 33 והשנייה באמצע שנות הארבעים לחייה. כאשר הגיעו לטיפול היו קרובות לצורך בדיאליזה עם סיכוי לצורך בהשתלה חוזרת בעתיד. לשתיהן היו תופעות לוואי לא מעטות עקב הטיפולים המורכבים הניתנים במצב זה. כיום לאחר מעל שנת טיפול, החולות הללו עדיין לא השיגו קריאטינין תקין לגמרי. אך בשתיהן חל שיפור מהותי, הערכי הקריאטינין הגבוהים המעידים על דחיית השתל, נעלמו. החולות מרגישות כי שבו לחיים והן מתפקדות באופן מלא. איום הדיאליזה או השתלה חוזרת, הולכים ומתרחקים מהן.

האלטרנטיבה – טיפול באוזון

שתי המטופלות הנ"ל מטופלות במרפאתי באוזון תוך ורידי אחת לשבוע. בנוסף לכך הן מקבלות תוספת הומאופתית אותה פיתחתי, אשר פועלת להעלאת רמת האנטי-אוקסידאנטים בגוף. בנוסף לכך חל שיפור ניכר בתופעות הלוואי של הסטרואידים שהן מקבלות בטיפול הנפרולוגי, כמו נפיחות בפנים למשל. אחת מהן סובלת גם מסוכרת, וכיום רמת הסוכר שלה סבירה לחלוטין ללא צורך בטיפול תרופתי. ערכי לחץ הדם ירדו ונמצאים כיום בשליטה למרות ההורדה ההדרגתית של התרופות. הנטיה לזיהומים חלפה ושתיהן שבו לחיים רגילים. הן עובדות ומתפקדות באופן מלא ואיכות חייהן המשופרת מעודדת אותן להמשיך בטיפול באוזון.

גם אם החל תהליך דחייה

הטיפול באוזון נכון למושתלי כליה כמו גם למושתלי איברים אחרים. כדאי לדעת שגם אם החל תהליך דחייה כרוני, אין הדבר סוף פסוק. יש דרכי טיפול בהן ניתן לתמוך באותם חולים ולנסות להחזירם אל מעגל הבריאות. לטיפולים באוזון אין תופעות לוואי והם ניתנים במקביל לטיפול הנפרולוגי התרופתי.

קראו מכתב תודה על טיפול בכשל כלייתי לאחר השתלה

FacebookyoutubemailFacebookyoutubemailby feather