אולקוס ואנטיביוטיקה

מאת : פרופסור משה עירון

מדוע כדאי להימנע מטיפול ב"אולקוס" (כיב פפטי) על ידי אנטיביוטיקה

אם אתה סובל מכיב פפטי, הרופא שלך בוודאי ירשום לך אנטיביוטיקה, זאת מפני שבשנת 2005 זכה בפרס נובל לרפואה הרופא שגילה שכיב פפטי בקיבה נגרם על ידי חיידק בשם הליקובקטר פילורי (Helicobacter pylori). למרות שלכאורה הטיפול האנטיביוטי נראה הגיוני, הוא לגמרי שגוי.
החיידקים הם "ידידים" וסייעים חשובים בגופנו. הם שומרים על בריאותנו בדרכים אשר חלקן נהירות לנו וחלקן טרם הצלחנו להבין. נכון שהם יכולים לגרום לזיהומים, אך זה קורה רק כאשר מערכת החיסון שלנו אינה פועלת כיאות. כמו גם במקרה של חיידק הליקובקטר פילורי המוזכר לעיל. העובדות האחרונות המובאות כאן התפרסמו בכתב העת The Wall Street Journal.

מזה שנים ידעו הרופאים שכיב פפטי מתפתח בעקבות סטרס (עקה). אולם לאחר שהתגלה חיידק הליקובקטר, חל מפנה בגישה הטיפולית, וכעת במקום שהרופא ידון במצב הסטרס של החולה הוא רושם לו מיד אנטיביוטיקה. לכך נלוות השפעות שליליות רבות. בעבודות מחקר רפואיות נמצא שלפחות במחצית מאוכלוסיית העולם נמצאים חיידקי הליקובקטר למרות שמעולם לא סבלו מכיב פפטי. מכאן אנו מגיעים למסקנה, שהחיידק הופך להיות אלים יותר או יוצא מכלל איזון במצבים מסוימים כמו סטרס למשל. אז אולי צדקו הרופאים לאורך השנים כשטענו כי עקה היא הגורם להתפתחות כיב פפטי.

באחרונה החלו החוקרים למצוא יותר ויותר עדויות לכך שהשפעת הטיפול האנטיביוטי נגד החיידק שלילית. בעיתון הרפואי החשוב ביותר בתחום זה, Gastroenterology נכתב כי ישנה קבוצה של חיידקים בקיבה כאשר החשוב שבהם הוא הליקובקטר. על פי ד"ר בלזר, מעורכי המחקר החשובים בתחום זה, הכחדת ההליקובקטר מבטלת את ההגנה שחיידק זה מספק לנו, ולכן אנו חשופים יותר להתפתחות מחלות אחרות…

ד"ר בלזר והאפידמיולוג הראשי של אוניברסיטת ניו יורק, יו חן, בחנו 7412 ילדים ופרסמו את ממצאיהם בעיתון Journal of Infection diseases בשנת 2008. הם מצאו כי בילדים בעלי רמה גבוהה ביותר של הליקובקטר, היתה ירידה של 59% בשכיחות אסטמה בהשוואה לאלו בעלי רמה הנמוכה של החיידק. כמו כן נרשמה ירידה בשכיחות "קדחת השחת" (Hay Fever) בין 40% ל-60% וגם במינים שונים של פריחות אלרגיות.
בעיות אלו קיימות לא רק בקרב ילדים, אלא גם אצל מבוגרים. בקרב המבוגרים שטופלו נגד הליקובקטר, נמצאה עליה בשכיחות התפתחות רפלוקס בקיבה ועד למספר צורות אחרות של סרטן הוושט.

בשנת 2002 התפרסם בעיתון החשוב ביותר ברפואה פנימית "New England Journal of Medicine" כי רק בגופם של 6% מאוכלוסיית ארה"ב קיימת כל קשת החיידקים של ההליקובקטר. הסיבה לדעתם, נובעת משימוש יתר באנטיביוטיקה אשר הכחידה את אותו רובד חיידקי חשוב בקיבה.

מה אנו למדים מכך?

דבר ראשון, לא להשתמש באנטיביוטיקה אלא רק במקרים של זיהום קשה. יש לציין שכל נטילת אנטיביוטיקה מכחידה אין סוף סוגי חיידקים בגוף. חלקם לא ישוב לגופנו לעולם, והמערכת החיסונית שלנו תושפע מכך לתמיד.
נטילת אנטיביוטיקה במצבים של התקררות, שפעת, אקנה, ברונכיטיס, סינוסיטוס, הליקובקטר ועוד זיהומים ומצבים שאינם מסכני חיים- מיותר, במיוחד כאשר עומדים לרשותנו דרכים טבעיות ויעילות לטפל באותם מצבים.

חשיבותם של החיידקים בקיבה ובגופנו

בגופנו שוכנים כ-500 מינים שונים של חיידקים, החיוניים לתפקוד תקין של המעיים, הקיבה, מערכת החיסון, מערכות ופעולות נוספות המושפעות מקיומם של חיידקים אלו בגוף. אל לנו לגדוע את הענף עליו נשען ומתקיים גופנו. חברות התרופות וגם הרופאים עצמם המקבלים מידע מחברות התרופות, תומכים בדרך זו במרשמי אנטיביוטיקה ובמקרים רבים שלא לצורך.

תוספת פרוביוטיקה

אצל רבים שטופלו באנטיביוטיקה, לא יהיה מנוס מתוספת פרוביוטיקה על מנת לשקם את הפלורה הטבעית במעיים. מבחינה תזונתית, חשוב ביותר לאכול ירקות טריים על מנת להפעיל את המערכת המייצרת אנזימים בגוף. החיידקים יקבלו את התשתית הטובה ביותר בה הם יכולים להתקיים כיאות. אנשים רבים הסובלים מסטרס ובחלקם גם מתכחשים לה, מוטב שיכירו בכך ויטפלו בעצמם בדרכים טבעיות ובכך ימנעו מעצמם את הצורך ליטול תרופות שונות אשר רובן ככולן מזיקות. ניתן גם להיעזר בטיפולים טבעיים ויעילים כמו דיקור, צמחי מרפא, הומאופתיה וכו' בכדי להשיג הטבה במצב הכללי.

כרופא סיני ומערבי, ברצוני לציין, כי הקיבה מהווה את שער האנרגיה של הגוף. אל לנו לפגוע בקיבה בשום דרך, גם לא באמצעות אנטיביוטיקה. האנרגיה הזו נחוצה לנו לחיי היומיום הבריאים והיעילים. המזון משמש כדלק לגוף ולנפש. ככל שנזין את גופנו במזון בריא יותר, הדלק יהיה יעיל יותר והגוף והנפש יודו לנו על כך. זו בחירה אישית שלנו מה ואיך לפעול בחיינו. אני מעדיף למנוע מחלות מאשר לטפל בהן ולא להרעיל את הגוף בחומרים מזיקים שבחלקם הם בלתי הפיכים.

הרבה בריאות, איכות ואריכות חיים לכולנו.

שאלות אפשר לשלוח באמצעות טופס צור קשר בצד שמאל

מידע זה מוגש כחומר למחשבה ובשום אופן אינו מהווה התוויה רפואית או טיפולית כלשהי.
במקרה של בעיה רפואית יש להתייעץ עם הרופא המטפל.

FacebookyoutubemailFacebookyoutubemailby feather